<h1>בית יד להמאירי — הלכ' נט"י שער שלישי</h1>
<h2>דף לח.</h2>
השער השלישי בשיעור המים, שיעור נטילת ידים רביעית לוג וכן יתבאר בפי' במס' נזיר [ל"ח ע"א] ובמס' ידים [פ"א מ"א] אלא שאם יש בכלי רביעית מים נוטלים ממנו אפי' שנים ולא סוף דבר שניהם כאחד אלא אף בזה אחר זה והואיל ומשיורי טהרה הם באים ר"ל שכבר היה שם רביעית כשהתחיל הראשון ליטול את ידיו והוא שאמרו במשנה ראשונה של מס' ידים מי רביעית נוטלין לאחד ואף לשנים מחצי לוג לג' ולד' מלוג לה' ולי' ולק'. ופי' הדברים שאף אחד אין נטילתו בפחות מרביעית כלום אבל שנים כשנוטל האחד בצמצום מה שצריך לו עד הפרק יכול השני ליטול מן הנשאר אעפ"י שאין בו רביעית הואיל ומשירי טהרה קאתו כמו שפירשנו, ומה שאמ' מחצי לוג לג' ולד' הוא שלפי חשבון האמור לרביעית לב' די היה לג' ברביעית ומחצה שיטול כל אחד בחצי רביעית אלא שהצריכו לחצי לוג כדי שישאר לב' דכיון דנפישי גברי שמא לא ידקדק יפה ליטול עד הפרק שכל אחד מצמצם יותר מדאי כשרואה שחביריו מרובין, ובחצי לוג מיהא הואיל ובא חצי רביעית לכל א' אף ד' דיים בכך, ובלוג שלם אף לי' ואף לק' ר"ל דרך גוזמא כלו' כל שיגיע לכל אחד מהם עד הפרק וכל זה בסתם, ואפי' היו שלשה לרביעית ומחצה ונודע אחר שנטל הראשון שרביעית נשאר לב' דיים וכן חצי לוג בה' כל שנשאר במים רביעית לב' האחרונים דיים שאין כוונת השיעור כמה שיגיע לכל אדם אלא שיהא הכלי מחזיק רביעית ושיהא בו רביעית מתחלה וכל שיש שם כשיעור זה לב' האחרים דיים ובלבד שיטלו כולם עד הפרק אעפ"י שאין בנטילת האחרון רביעית הואיל ומשירי טהרה הוא והוא שאמ' בפרק כל הבשר [ק"ז ע"א] קפדיתו אמנא קפדיתו אשיעורא אמ' ליה אין שאין הלכה כר' יוסי שאמר ובלבד שלא יפחות לאחרון שבהם מרביעית, ומ"מ יש מפרשים דוקא שנוטלי' השנים בבת אחת וכגון שהקלוח הראשון יורד מידיו של ראשון לידיו של ב' שכגון זה יש כאן שירי טהרה ויש כאן רביעית אלא ששיטת הגמ' מוכחה כדעה ראשונה, ויש מי שמדקדק מכח שמועות אלו שאם נתן מים הרבה בכלי אחד ויש בו כמה רביעיות אם שפך ממנו בכלי שני פחות מרביעית נוטלי' ממנו שהרי משירי טהרה הן באין ואין נראה לי שלא נאמר כן אלא מאותו כלי עצמו שהתחילו בנטילתו שאם לא כן אף כששואבים מן הבאר פחות מרביעי' ואין לדבר סוף. מ"מ לפי דרכך אתה למד שטעם רביעית לנטילת ידים אינו מצד שיהא צריך השיעור זה לנטילה עד הפרק אלא מפני שעשאום כטמאות ורביעית היא מקוה מטעם הלכה למשה מסיני להטביל בו מחטין וצינורות כמו שהתבאר במס' נזיר [ל"ח ע"א] ומ"מ נשאר הרביעית אצלינו לענין ידים מקוה קטן ולפיכך אף בפחות מרביעית הואיל ונשארו ממקוה טהרה כמקוה טהרה הוא נדון, אעפ"י שבשאר מקואות אין אומרי' כן שאם תאמ' שטעם זה אינו אלא מפני שכך שיערו חכמים שאין הידים עולים יפה מטומאתם אלא ברביעית היאך נוטלים ממנו שנים אם תאמר בבת אחת מוטב יש לדון ממקוה טהרה הם באים אלא בזה אחר זה היאך והלא מ"מ אין מודחות בפחות מרביעי' ומתוך שיש מי שחשש לכך פירשו רבים שלעולם אין נטילה אף לשני בפחות מרביעי' ולא הותר בזה אחר זה אלא כשיוסיף על הידים אחריהם כשיעור רביעי' ועיקר הודאתו היתה שהראשון צריך שיהא רביעית בכלי ואם לא היה שם רביעית ונטל אעפ"י שהשלים אחר כן על ידיו ממקום אחר כשיעור מרביעית לא הועיל אבל כל שהיה בכלי זה יתר מרביעית ונטל הראשון ממנו בכדי רביעית ונשאר שם פחות מרביעית ונטל זה השני באותו פחות מרביעית הואיל ומשירי טהרה בא יצא ובלבד שיוסיף על ידיו בכדי השלמת רביעית, ומ"מ אם נטל זה השני ממקצת פחות מרביעי' זה והשלים על ידיו ממקום אחר ונשאר בכלי זה מעט מים עדין ורצה השלישי ליטול מהם ולהשלים ממקום אחר לא הועיל שאין השלישי בדין זה, ומה שאמרו [ידים פ"א מ"א] מוסיפי' לשני' אבל לא לראשוני' נראה לי לפרש לשטה זו שדברי ר' יוסי הם שמצריך להיות רביעי' אף לאחרון ולא די לו בתוספת ואמר שמים אחרונים אפשר בתוספת אבל ראשונים לא, וקרא מים אחרונים שניי' על דרך שאמ' בתלמוד המערב בח' של ברכות [ה"ב] על הראשוני' נאכל בשר חזיר ועל השניים נהרגו נפשות ומ"מ קשה לפרש שהרי מים אחרונים לדעתנו אין צריכים שעור ועוד שהרי בתוספתא [ידים פ"א ה"א] נחלקו בה ר' מאיר ור' יוסי שר' מאיר אומר מוסיפי' על הראשונים ואין מוסיפין על השניים וא"כ הוא מחמיר במים אחרונים מבראשונים ואפשר מפני הסכנה ומ"מ לשטה הראשונה פי' מוסיפי' על השני' שנטילה הראשונה צריך שישפוך המים על ידיו ב"פ שבנתינה הראשונה עדין ידיו טמאות ומטמאות את המשקי' והמשקי' חוזרים ומטמאי' את הידים ובנתינה שניה טהרו המשקין והידים ואמ' שהראשונים צריך שיגיעו בשפיכה אחת לפרק שאם לא כן אין מוסיף בהן אחר כן להגיע לפרק שמאחר שלא טהרו הידים כל שמוסיף עליה הוא מוסיף טומאה אלא ינגב ואחר כך יטול מתחילה אבל כשהגיעו הראשונים עד הפרק ובאו השניים ולא הגיעו יכול להוסיף עד שיגיעו ור' מאיר אומר בהפך שבראשוני' לא הטריחוהו לנגב וכל שמוסיף בהם נקראו מים ראשונים אבל אין השני' מועילי' לטהר את הראשונים אלא א"כ יגיעו לפרק בשטיפה אחת בלא הפסק. יתבאר בתוספתא [שם] שרביעי' זה נאמר בין בנוטל ידו אחת בין בנוטל שתי ידיו, אחת יד גדול ואחת יד קטן. שתי ידים של שנים נדונות כשנים כיצד שנים שנטלו כל אחד יד אחת מרביעי' לא יחזור השני ויטול ידו השניה משירי רביעי' זה הואיל ומתחילה לא נטל אלא אחת נעשית זו כיד אדם אחר שלישי ונוטלי' לב' אמרו אבל לג' לא על הצדדים שהזכרנו. דברים אלו אינן אלא במקום שאין מים מצויים אלא בדוחק ובצמצום הא כל שיש לו מים מצויים בריוח ראוי לו להרבות בנקיות ידים בכל מה שצריך לו ומים אחרונים כתבו גדולי המפרשי' שאין להם שיעור אלא בכדי שיודחו הידים. וזה מה שראינו לכלול בזה החלק.
